החלטה בתיק בע"מ 22/05

א.        (1) בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת שטופמן) מיום 2.12.04 בע"מ 1022/03, בגדרו נדחה ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב (השופט גוטזגן) מיום 4.12.02 בתמ"ש 29019/01.

           (2) המבקש הוא בעלה של המשיבה, ובשלב מסוים נחתם בין הצדדים בבית המשפט למשפחה הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין; ואולם, ההסכם לא הוצא לפועל, והמשיבה עתרה לביטולו, ולימים עירערה על פסק הדין שאישר את ההסכם, וערעורה נדחה. עוד עתרה המשיבה, בתיק נשוא ענייננו, לדמי מזונות ומדור. בישיבת קדם המשפט בדיון בתובענה זו ביקשה המשיבה למחוק את תביעתה. המבקש התנגד  והודיע כי יסכים אך לדחיית התובענה. בית המשפט לענייני משפחה קיבל את הבקשה והורה על מחיקת התובענה.

           (3) המבקש עירער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, אך ערעורו נדחה. נפסק כי האפשרות לבקש הפסקת תובענה היא זכות דיונית של המשיבה לנהל את ההליכים המשפטיים על-פי שיקול דעתה, היא משקפת את זכות הגישה לערכאות ואינה נגועה בחוסר תום-לב. כן נפסק כי זכות זו של המשיבה גוברת על זכות המבקש לסופיות הליך שטרם החל.

           (4) המבקש עותר לרשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי. בבקשתו הוא טוען, כי במחיקת התביעה נפגעו זכויותיו ונשלל ממנו יתרון דיוני שכבר השיג, שהוא התנהלות התביעה בבית המשפט לענייני משפחה ולא בבית הדין הרבני, אשר בינתיים הוגשה בו תביעת מזונות בעקבות מחיקת התביעה בבית המשפט לענייני משפחה. בנוסף הוא טוען, כי בקשת המשיבה למחיקת התביעה נגועה היתה בחוסר תום-לב ובשימוש לרעה בהליכי משפט. עוד נטען, כי המדובר בנושא בעל חשיבות כללית וציבורית המצדיק מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", והוא מניעת "קפיצה" מערכאה לערכאה על-ידי בעלי דין.

ב.        (1) לאחר העיון אין בידי להעתר לבקשה. ראשית, אף שהמבקש מנסה - ומובן מדוע - להעטות על הבקשה עניין ציבורי, החורג ממחלוקת הצדדים, והוא (כאמור) התרוצצות בעלי דין מערכאה לערכאה, בסופו של יום נושא הבקשה גדור בסכסוך הספציפי, ועל כן חל הכלל שנוסח בר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה), פ"ד לו(3) 123, על-ידי ממלא מקום הנשיא, כתארו אז, שמגר.

           (2) אף לגופם של דברים: גם אם ניתן להבין לטרוניית המבקש, בין אם מסכימים עמו בין אם לאו, וגם אם התרוצצות בין ערכאות, "כרכור" כפי שכונתה על-ידי בית דין רבני באחד התיקים (שוחטמן, סדר הדין לאור מקורות המשפט העברי, תקנות הדיון ופסיקת בתי הדין הרבניים בישראל, 181-180), אינה רצויה ויש מקום לצמצמה, הנה בסופו של יום, חולשת על הנושא תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, המאפשרת הגשת בקשה למחיקת תביעה והקובעת את תנאיה, לרבות הוצאות; ראו גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מה' 279,8 - 281. הדעת נותנת, כי ככל שיקדם התובע המבקש מחיקה ויגיש בקשתו, תהא נטיית בית המשפט להיענות, ומנגד, ככל שנוצר מצב של יתרון לנתבע תוך כדי הדיון, יהא הדבר שיקול להחלטת סירוב. ראו גם ד"ר ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא לעקרונות יסוד, סעיף 135 בעמ' 124, הכותב כי תקנה זו (154) "מטרתה להגן על הנתבע ולמנוע מהתובע להשמיט מידיו של הנתבע יתרון שבו זכה"; עוד ראו  פולק נ' חברת הנפט המלכותית ההולנדית, פ"ד י(2) 707 (השופט - כתארו אז - זוסמן), בו הוסבר הטעם לכך שנדרשת רשות בית המשפט למחיקה ואין הדבר כולו בשיקול דעת התובע, בחינת - אם נרצה - "הפה שתבע הוא הפה שיחדל". אל נכון ציין בית המשפט לענייני משפחה כי בפרשות שנדונו בע"א 302/83 חישולי הכרמל נ' נסחלהט שווילי, פ"ד לט(2) 831, 834 (הנשיא שמגר), וכן בע"א 746/88 בוזגלו נ' אוחנה, פ"ד מה(3) 690, 694, 695 (השופט ד' לוין) כבר התקדמו ההליכים בטרם בקשת המחיקה, מה שאין כן בענייננו, שטרם נרכש יתרון בתיק על-ידי המשיבה; זאת - גם אם נפתחה על-ידי המחיקה דרכה לבית הדין הרבני. בית המשפט המחוזי ראה את הדברים במשקפי זכות הגישה לערכאות (ע"א 733/97 ארפל נ' קליט, פ"ד נא(3) 577, וראו דברי השופט א' גולדברג בעמ' 593); וכן ראו ש' לוין, שם, פרק ב' ופרק ג' עמ' 29-26, ס' 31-24).

           (3) אציין כי כשלעצמי, ולא אקבע כאן מסמרות, איני חסיד כל עיקר של ה"כרכור" האמור בין הערכאות, אך בנסיבות הדין הקיים הריהו מזכותו של בעל דין, וכמובן על בתי המשפט לשקוד כי זו תנוצל בתום לב; הואיל ולא נתבקשה תשובה, כדי לא לחייב את המבקש בהוצאות נוספות, גם לא ארחיב דברים. בנידון דידן איפוא, משנחה דעתו של בית המשפט לענייני משפחה, וכמותו בית המשפט המחוזי, כי השלב המוקדם שבו נמצאה תביעת המזונות אינו מונע מחיקה, לא ראו לסגור בפניה את הדלת, על פי הדין כנתינתו כיום, ואין מקום משפטי להתערבות בגישתם בהליך ערעורי נוסף.  

           (4) כללם של עניינים: נראה כי אין דופי, על פי הדין הקיים, בהכרעותיהם של בתי המשפט הקודמים, ואין מקום להתערבותו של בית משפט זה בגלגול שלישי. לא אוכל איפוא להיעתר לבקשה.

           ניתנה היום, כ"ז בתמוז תשס"ה (3.8.05).

                                                                                      ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   מפ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: